top of page
IMG_0483.jpg

אבא שלנו אהב לכתוב. כתב כמעט על הכל. בכתיבתו הביע דעותיו, מחשבותיו, הגיגיו, ביקורתו וברכתו.

חדרו היה עמוס קלסרים עבי כרס מרצפה עד תקרה, שבהם שמר את יצירותיו. מידי פעם הקריא לנו שיר שכתב או דעה שחשוב היה לו שנשמע. לא הורשינו להוציא מחדרו ולו פיסת נייר קטנה.

"זה רק שלי" – אמר – "אלה הם חיי הפרטיים. אחריי – עשו כרצונכם. לא קודם."

לאחר פטירתו גילינו אוצר בלום. יכולתו להשתמש במילות השפה ולחברן למשפטים בצורה ייחודית, מקורית ויצירתית הדהימה אותנו.

מול השפע העצום והעוצמתי לא יכולנו שלא להתרגש. החלטנו לשמר את מפעל חייו והעלנו אותו לכאן.

הוא נתן שם לכל נושא, כתב ניקד ועיטר במו ידיו.

לא הוספנו דבר.

כך זה נראה בתיקיותיו הרבות ובמחשב עליו היטיב להקליד בגילו המופלג (97), עד יומו האחרון.

ילדיו - אורה אידן ויוסי נימן

Check back soon
Once posts are published, you’ll see them here.
Check back soon
Once posts are published, you’ll see them here.
bottom of page